בתלמוד ובמדרשים מצאנו כי ישנם שני משיחים בן יוסף ובן דוד. על משיח בן דוד ישנן ידיעות רבות בתנ"ך ובמדרשים, בעוד שעל משיח בן יוסף אין הרבה ידיעות בתנ"ך או בש"ס, מלבד הענין שמשיח בן יוסף עתיד לההרג, ויספדו עליו ישראל.

לעומת זאת, הגאון מווילנא מסר לתלמידיו ידיעות רבות על משיח בן יוסף, שהרבה מהן מובאות בספר "קול התור" שנכתב ע"י תלמידו רבי הלל משקלוב.

הגר"א הגדיר את משיח בן יוסף ככוח אלוקי ניסי שתפקידו לסייע לכל פעולה של הגאולה על דרך הטבע, ב"איתערותא דלתתא". כפי שיבואר להלן יש לכוח הרוחני הזה שלוש צורות של הופעה.

מבחינה רוחנית, יוסף שייך דווקא אל הפעולה בדרך הטבע.  יוסף מתייחס לרחל לעומת דוד משבט יהודה המתייחס ללאה. לאה ורחל הם שתי בחינות הנקראות בפי הגר"א "ארץ" ו"שמיים". רחל היא ארצית וכך גם בנה יוסף. לאה שמימית וכך גם בנה דוד.

גם הרמח"ל בהגדירו את הצורך בשני משיחים מזכיר כי יש צורך בתיקון החלק החיצוני של העולם  ע"י רחל ובנה יוסף, ובתיקון החלק הפנימי של העולם ע"י לאה ובנה דוד, וכך כותב:

"והנה מאז הוכן התקון בסוד שני המשיחים....ונמצא בכאן שנים צריכים תקון - אחד החיצוניות שיוכל להתחבר בו הפנימיות, ואחד - הפנימיות - שיתחבר בחיצוניות... וזה ענין השני משיחים, כי משיח בן יוסף הוא בסוד השמאל, והוא בסוד החיצוניות הצריך לכל התקונים האלה. ומשיח בן דוד הוא בסוד הימין, הצריך שיהיה מתחבר אליו, והגאולה שלמה".

נמצאנו למדים, שמשיח בן יוסף, עוסק בהכנת החיצוניות של הבריאה לקראת הגאולה השלימה, והוא בסוד ה"שמאל" – מידת הדין.  על כן כל הצלחתו היא מצד ההשתדלות המכונה "איתערותא דלתתא" כלשון הכתוב: "וכל אשר יוסף עושה ה' מצליח בידו". וכך היא תחילתה של הגאולה, שצריכה השקעה מרובה בבניין גשמי והבניין רוחני. את הגשמי פועל יוסף בנה של רחל. ואת הרוחני פועל יוסף בן יעקב. שני הכוחות הללו הכלולים ביוסף: בן רחל ובן יעקב, מורים על שני התפקידים הכלליים של משיח בן יוסף הגשמי והרוחני.  אולם הכל בבחינת הכנה, למשהו גדול הרבה יותר, שבא בבחינת בן דוד, בהשפעה שמימית, "איתערותא דלעילא", שבא מצד "הימין" – חסדו ית'.